הצעות חוק מעשיות

הקושי הקיים:

​

• גזענות בחסות החוק - חלוקה חברתית ממשלתית שרירותית וחוסר שוויון: המדינה מגדירה כיום קטגוריות חברתיות שאליהן יש להשתייך, למרות שההפרדה בניהן במציאות היא גמישה בהרבה (לדוגמה: חילוני, חרדי, דתי). במידה רבה החלוקה הזו מייצרת את הקטגוריות האלה ומשמרת אותן. בחסות החוק מוטלות חובות אזרחיות שונות על אזרחים מרקע דתי, לאומי ומגדרי שונה. מצב זה מהווה אפליה בחסות החוק ויוצר פער ואף עוינות בין חלקים בחברה. 

• התנגדות של חלקים בחברה לשירות: בחלקים מהחברה קיימת התנגדות אידיאולוגית לשירות צבאי: לדוגמה קיימים מקרים בהם קיימת התנגדות לרעיון של שימוש בנשק או לשילוב של נשים וגברים. על אף שכוחות הביטחון בישראל שומרים על כלל האוכלוסייה – ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, גברים ונשים, אין לדרוש מאנשים לפעול בניגוד לצו מצפונם. 

• חוסר יכולת לחייב אוכלוסיות לשרת באמצעות ענישה: גם אם שירות של חלק מהאוכלוסייה אינו הוגן, לא ניתן להכריח אוכלוסיות לשרת באמצעות ענישה. ניסיון שכזה אינו אפשרי ברמה הטכנית ובנוסף גם אינו מועיל. 

• נזק כלכלי למי שכן משרתים: המצב כיום מעניש את מי שתורמים למדינה – שלוש שנים של שירות שקולות להכנסה פוטנציאלית של עשרות עד מאות אלפי שקלים. במילים אחרות החברה הישראלית פוגעת כלכלית באלו המחליטים לסייע לה. 

• כוח אדם חסר וכוח אדם מיותר: כיום קיים צורך רב בכוח אדם מיומן ובתחומים רבים אין מספיק משרתים בעוד שכוח אדם רב אינו נחוץ בכלל ולמעשה רק מכביד על המערכת במקום לתרום במקומות אחרים בהם הוא נחוץ. 

​

פירוט הצעת החוק:

​

• ​כל האזרחים והתושבים במדינת ישראל יהיו חייבים בשירות חברתי. החוק לא יפלה על פי לאום, דת ומגדר. אזרח הינו אזרח והחלוקה לקטגוריות לפי הגדרת השלטון אינה מתאימה למציאות ויוצרת נזק.

• כל אזרח יוכל לבחור באופן חופשי האם לשרת שירות ביטחוני או שירות אחר ללא צורך לציין סיבה או לקבל אישור לבחירתו.  

• החוק לא יאפשר אפליה לפי כל שיוך קבוצתי בבחירה בין שירות בטחוני או אחר.

• השירות הביטחוני יהיה בצבא, במשטרה, בשב"ס או בגופי המודיעין. שירות לא ביטחוני יהיה בכל גוף שיבקש שיבוץ של משרתים: בתי חולים, בתי ספר, בתי אבות, מוסדות חינוך לא פורמלי, עמותות שאינן פוליטיות, תנועות נוער ועוד. 

• השירות החברתי הלא ביטחוני יהיה בניהול ובאחריות של משרד הפנים.

• וועדה מטעם משרד הפנים תבחן ותאשר את המוסדות הזכאים לנוכחות של משרתי השירות החברתי. 

• במוסד שאושר לא יוגבלו מספר המשרתים. המוסד יוכל לבקש כל מספר של משרתים והוא ימיין את המועמדים. כל משרת יוכל לבחור את המוסד בו הוא משרת, בתלות במיון.  

• השירות הביטחוני יהיה בניהול ובאחריות משרד הביטחון.  

• היות ובניגוד לכל דמוקרטיה מפותחת אחרת, מדינת ישראל מוקפת בדיקטטורות לא יציבות ואלימות והיות וקיימות מדינות רבות וארגונים רבים הפועלים לרצח תושביה באופן פעיל וגלוי, חשוב מאוד ששירותי הביטחון יוכלו לבחור את הטובים ביותר להגנה על המדינה. לכן יהיה קיים עידוד לבחירה בשירות ביטחוני. 

• העידוד לשירות ביטחוני יעשה בדרכים הבאות:

1. השירות הביטחוני יהיה קצר יותר משירות אחר – שנתיים במקום שנתיים וחצי.

2. שכר המשרתים בשירות הביטחוני יהיה כפול מהמשרתים בשירות אחר.

3. בסוף השירות הביטחוני יינתן מענק השווה לשנת עבודה אחת בשכר מינימום לכל המשרתים בשירות ביטחוני.

4. מענקים לאחר השירות (כגון מענקי לימודים) יהיו גבוהים יותר עבור משרתי השירות הביטחוני.

• תוקם ועדה ציבורית במשרד הבריאות לאישור מקרים בהם אדם יהיה פטור משירות חברתי. היות וקיימת אפשרות לשירות חברתי במגוון רחב של תחומים יינתנו פטורים מלאים משירות רק במקרי קיצון של בעיות נפשיות ופיזיות (לדוגמה גם אדם החולה בסוכרת או אדם בכיסא גלגלים יכולים כמובן לשרת את הציבור).  

• לא תתקיים כל ענישה פלילית במקרה של סירוב לשירות חברתי. תחת זאת, כאשר אדם לא משרת למרות שלא קיבל פטור משירות, ינקטו סנקציות כלכליות. בכל שלב לאורך החיים ניתן יהיה להשלים את השירות החברתי וכך להימנע מהסנקציות. 

• הסנקציות ישקפו את חוסר הנכונות לתרום לחברה ואת העובדה שמשימות חברתיות של האדם בוצעו על ידי אחרים. התפיסה הבסיסית בסנקציות אלו היא כי אדם לא יכול לדרוש הטבות מהחברה ללא כל נכונות לתרום לה ולהיות שותף לפעילותה. 

• הסנקציות לא יחולו רטרואקטיבית אלא רק לאחר החלת החוק והקמת מכלול המנגנונים המפורטים בחוק זה.

• סנקציות במקרה של אי שירות:

1. תשלום מלא על תארים אקדמיים: כיום המדינה ממנת לכל סטודנט בישראל עשרות אלפי שקלים בשנה, כדי לכסות את העלות האמיתית של לימודים אקדמיים (בין 20 אלף ל 60 אלף שקל בשנה לכל סטודנט בחישוב של כלל העלויות של מוסד הלימודים). מי שלא ביצע שירות חברתי מבלי שקיבל פטור, לא יזכה בהטבה זו וישלם את מלוא העלויות של תואר למוסד הלימודים (עלות שולית ועלות קבועה פר סטודנט). 

2. תיעדוף למשרתים בקבלה למשרות ממשלתיות (או כל גוף המקבל מימון מטעם מוסדות המדינה): מי ששירתו את החברה בשירות החברתי יהיו בעלי עדיפות לקבלת משרות מהחברה. קבלה של אדם שלא ביצע שירות ולא קיבל פטור ממנו, תהיה רק כאשר אין מועמדים אחרים העומדים בתנאי הסף.

3. תיעדוף למשרתים בקבלה של מכרזים ממשלתיים (או כל גוף המקבל מימון מטעם מוסדות המדינה): מי ששירתו את החברה בשירות החברתי, יהיו בעלי עדיפות בקבלת מכרזים של גופים ממשלתיים. קבלה של אדם שלא ביצע שירות ולא קיבל פטור ממנו, תהיה רק כאשר אין מבין הניגשים למכרז אחרים העומדים בתנאי הסף.

4. אי תשלום מלגות עידוד: מלגות עידוד מטעם המדינה או כל גוף המקבל מימון מהמדינה לא יינתנו למי שלא שירת בשירות החברתי ללא פטור. בסעיף זה יכללו מלגות סיוע למשקיעים, מלגות לאברכים, מלגות לסטודנטים, כספי סיוע לאומנים, סיוע לעסקים קטנים ועוד. לא יכללו בסעיף זה מלגות סיוע במצוקה כגון דמי אבטלה, דמי לידה וחופשת לידה, קצבאות עוני, קצבאות נכות ועוד. 

5. רמה גבוהה מעט יותר של מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס שבח: מיסים אלו ישקפו את האפשרות להכנסה עודפת בשנים בהן אחרים חויבו בשירות חברתי. מס ההכנסה יהיה גבוה יותר בכל רמות המס ב 4 אחוזים, הביטוח הלאומי יהי גבוה יותר ב 6 אחוזים ומס השבח ב 20 אחוז.