הצעות חוק מעשיות

הקושי הקיים:

​

• אי שוויון: במערכת החינוך קיים כיום תקציב שונה לכל ילד. לדוגמה, בשל הבדלים בגודל הכיתות, בתוכניות מיוחדות ובתקצוב של הרשויות מקומיות, תלמידים יהודים זוכים לתקצוב גבוה יותר מתלמידים ערבים ותלמידים דתיים זוכים לתקצוב גבוה יותר מתלמידים חילוניים. מצב זה יוצר אפליה, אינו הוגן ופוגע בתלמידים בשל השתייכותם החברתית. מצב זה גם פוגע באוכלוסיות החלשות יותר. לדוגמה, כיום קיים תגמול למורים בהתאם להשכלה. בישובים מבוססים יותר, למורים קיימת בממוצע השכלה גבוהה יותר. כך נוצר מצב שעלות המורים גבוהה יותר בישובים מבוססים. במצב זה, בפועל, תלמידים משכבות סוציואקונומיות חזקות יותר זוכים למימון גבוה יותר מהמדינה.

• העדר יוזמה/קושי ביוזמה: עידוד של יוזמה וחדשנות הוא בסיס להצלחה של כל מערכת ובוודאי של מערכת שתפקידה להכין את ילדינו לעתיד. בפועל, ילדים לומדים ברוב המקרים במערכת דומה מאוד למערכת שבה למדו ההורים של סבא וסבתא שלהם, בתקופה שבה חשמל ומים זורמים היו חלום רחוק. למה? בעיקר משום שמערכת גדולה אחת שבה אין תחרות, אין תגמול על הישגים ויש ניהול מרכזי היא המתכון המדויק כדי לייצר קיבעון וחוסר יוזמה. בפועל כמעט כל היוזמות והחידושים היום מגיעים מהשטח ובמקרים רבים אחרי מאבק במערכת. במילים אחרות המערכת היום מפריעה לשינוי ומעכבת שינוי, במקום לתמוך ביזמות, במגוון ובשוני במערכת.

• שחיתות וחוסר צורך להשתפר: אחת הבעיות הלא מדוברת בישראל היא שחיתות בבתי הספר – בעיקר באזורים כפריים ובעיקר בחברה הערבית, בהם ממנים במקרים רבים מורים על בסיס קירבה משפחתית במקום על בסיס יכולות. מינויים אלה פוגעים מאוד בתלמידים הלומדים בבתי ספר אלה. המצב כיום, בו קיימת מערכת שאין בה תחרות, הוא סביבה מצוינת לצמיחה של מערכות בהן אין סיבה למנהלים שלא למנות קרובים, שכן הנפגעים היחידים הם התלמידים. הוספת פיקוח אינה הפתרון, אלא מתן אפשרות לבחירה של ההורים במסגרות הטובות ביותר עבור ילדיהם. 

• חלוקה מלאכותית של המדינה לקטגוריות חברתיות שפוגעת בחיבור החברתי: המדינה החליטה שמבחינה חינוכית אנחנו חייבים להתחלק לקטגוריות מוחלטות – חרדי, חילוני, ערבי, יהודי, דתי לאומי וכו'. לכל קטגוריה כזו יש פיקוח וניהול משלה. למה? ואם אני רוצה חינוך עם ערכים חרדים שגם מחובר למדינה? ואם אני רוצה חינוך חילוני ודתי, ערבי ויהודי? מדוע לחלק את המערכת לקטגוריות ולא ליצור ריבוי? מערכת זו רק יוצרת שסעים והפרדות במקום חיבורים וקירבה והיא טעות היסטורית של המדינה שהגיע הזמן לתקן.

​

פירוט הצעת החוק:

​

• תקציב מערכת החינוך יחולק ל 2 ללא שום קטגוריות נוספות: א- שדרת פיקוח. שדרה זו תורכב ממטה ארצי רזה ומטות מחוזיים. לא תהיה שום הפרדה לפי מגזרים ולא יהיו שום תוכניות ברמה הארצית או המחוזית. ב- שוברים חברתיים – חלק זה של התקציב יהווה את עיקרו של התקציב ויוסבר בסעיפים הבאים.  

• התקציב של משרד החינוך (הקשור לגנים ולבתי הספר) יחולק באופן שווה בין תלמידי ישראל. כאשר תלמיד נרשם למוסד חינוכי הסכום הקבוע לתלמיד יכנס לקופת המוסד ויהווה חלק מהתקציב שלו לאותה השנה.

• כל המוסדות החינוכיים המאושרים יעמדו במספר קריטריונים ומשרד החינוך יפקח על העמידה בקריטריונים. מוסד שלא יעמוד בקריטריונים יקבל אזהרה ויינתן לו פרק זמן של שנתיים לבצע שינויים. במידה והוא לא יעמוד בקריטריונים גם לאחר שנתיים, המוסד לא יקבל כל מימון ותלמידים לא יוכלו להירשם אליו.

• הקריטריונים יהיו: א. לא קיים במוסד חינוך לגזענות. ב. לא קיים במוסד חינוך לערכים אנטי דמוקרטיים. ג. לא קיימת במוסד פעילות נגד מדינת ישראל. ד. קיימת עמידה בסף מינימום של מתמטיקה, מדעים ואנגלית. סף המינימום יקבע לפי גיל התלמידים וייבדק במבחן שנתי חיצוני שיערך בבית הספר (ולא על ידי צוות בית הספר עצמו).

• יאסר מימון של בתי ספר שאינם עומדים בקריטריונים על ידי גופי מדינה, כגון מועצות ועיריות, משרדי ממשלה אחרים וכו' או כל עמותה או גוף המקבלים תקציב מהמדינה.

• החלוקה בין תלמידי ישראל לא תהיה שוויונית אלא חברתית. תהיה תוספת לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, תוספת לתלמידים ממעמד סוציואקונומי נמוך, תלמידים מרוחקים וכו'. חישוב התוספת יערך באופן שנתי על ידי וועדה ציבורית של משרד החינוך ויהיה פתוח להערות של הציבור לפני קבלתו על ידי המשרד.  

• במצב החדש ההורים והתלמידים הם בעלי הדעה והם יכולים לבחור במערכת שמתאימה לערכיהם ולתפיסתם. מצב זה מעודד יוזמה וחדשנות של בתי הספר ויוצר תחרות על ליבם של התלמידים וההורים. 

• העסקה של המורים תעשה רק על ידי בית הספר ולא על ידי משרד החינוך. כך, מוסדות חינוכיים יתחרו על העסקת הסגל החינוכי הטוב ביותר ויתמרצו את הסגל החינוכי על הישגים ועל קשר חיובי עם ההורים והתלמידים.  

• בשלב המעבר בתי ספר אלו יוקמו לצד בתי הספר הרגילים וילדים והורים יקבלו "שובר" רק לאחר הגשת בקשה למשרד החינוך. כך בשלב ראשוני יתקיימו שתי המערכות במקביל ובמידה ובתי הספר החדשים אכן יהיו טובים יותר משמעותית הם יהפכו באופן הדרגתי למצב הנפוץ ביותר.