הכירו את פלויד לי. כשחוקרים בצבא האמריקאי רצו לשפר את הפיקוד והניהול בצבא, אחרי מלחמת עיראק, הם עשו מחר עומק. הם שאלו חיילים שחזרו מהמלחמה "איזה מפקד נתן לך מוטיבציה להשתפר ולעשות את המקסימום שלך". השם פלויד לי עלה שוב ושוב.
כשהתחילה המלחמה הוא כבר היה משוחרר, אחרי שירות מכובד מאוד, אבל עם תחילת הקרבות הוא התנדב שוב ולקח פיקוד על פגסוס – מתקן של הצבא האמריקאי בעיראק.
הדבר שהפתיע את החוקרים, הוא שפלויד לי לא היה לוחם ביחידת עילית או צלף אגדי. הוא היה טבח. פגסוס היה חדר אוכל ענק. אבל פלויד לי הפך אותו למסעדת גורמה. הוא קיבל את אותם מוצרי יסוד, אבל השקיע בהכנה. הוא הוסיף בכניסה מארחים שהושיבו את הסועדים. כולם קיבלו תפריטים מהודרים ומקושטים ידנית, שמהם בחרו מנות שף. מלצרים שעברו הכשרה הגישו את האוכל בחיוך ופלויד עבר בין השולחנות כדי לדבר עם הסועדים. הצוות של פלויד תואר כצוות מגובש וחזק, שהאמין בחשיבות העשייה וכל הזמן העלה רעיונות יצירתיים לשיפור.
עולם העבודה החדש הוא כאוטי יותר ויותר. הצורך ביצירתיות של הצוות גדול מאי פעם. בסיטואציה הזו, אחד המשתנים המסקרנים ביותר הוא "נוכחות מעצימה" – היכולת של מנהלות, הורים, מורים ועוד, לעזור לאנשים לצמוח ולהתפתח, להפוך לטובים יותר.
כשבודקים מה גורם לכך שיהיו מנהלות ומנהלים שאנשים סביבם צומחים והופכים לטובים יותר או להיות הורים שמעודדים ילדים לצמוח ולהתפתח, עולים ארבעה פרמטרים מרכזיים:
א- רף גבוה: הם חותרים למצוינות. הם דוחפים לשיפור. הם מצפים לרמה גבוהה ומוכנים להשקיע כדי להגיע אליה.
ב- צייד חוזקות: הם ממוקדים בעוצמות של אנשים סביבם. הם כל הזמן מחפשים במה אנשים סביבם חזקים – מה הכישרונות הייחודיים שלהם.
ג- דוגמה אישית: כמה אתם בעצמכם עסוקים בלמידה והתפתחות? כמה אתם מתייעצים? בלי דוגמה אישית שלכם כל השאר פשוט לא רלוונטי.
ד- הקשבה: הם באמת מעוניינים לשמוע ולהבין את הרעיונות, ההצעות והמחשבות של האנשים סביבם. דעות של אחרים נתפסות בעיניהם כנכנס.
זוהי תמונה מאוד אופטימית, כי ארבעת הסעיפים האלה מלמדים אותנו שמדובר ביכולת שניתן לפתח.
מוזמנים ללמוד יותר על נוכחות מעצימה בפודקאסט העתידנות המואזן ביותר בישראל "עולם חדש מופלא". הוסיף את הקישור בתגובות.