החברות של הבת שלי בצבא שאלו אותה איך היא מצליחה לחסוך את רוב התקציב האישי. הן סיפרו לה שהתקציב נגמר להן בשבוע הראשון של החודש על כל מיני קניות שהן עושות. היא סיפרה להם שהיא לא קנתה כל השירות בבסיס ומביאה מה שהיא צריכה מראש מהבית. הבנות בחדר ענו לה שהן לא יכולות בלי הטוסטים שהן קונות. הבת שלי מאוד אוהבת ומעריכה אותן ועלה לה מיד רעיון: בחופשה היא קנתה טוסטר והביאה גבינה ורטבים למקרר של היחידה וכך עשתה פינת טוסטים בחדר.
זה החזיק בדיוק שבועיים ואז הן חזרו לקניות היומיות בשק"ם. למה?
כתבתי ספר שלם על כל מה שידוע עד היום על למה אנשים מסוימים מצליחים לחסוך, להשקיע ולצבור הון ואחרים שמרוויחים באופן דומה נשארים מאחור. את הספר אני מפיץ בחינם (קישור בתגובה הראשונה) כי אני מאמין שזה ידע שכל אדם צריך.
אבל ה"למה?" עדיין מדהים אותי. מה הצורך הנפשי שעושה את הטוסט בשק"ם להרבה יותר אטרקטיבי מאותו הטוסט בחדר?