(מתוך הקבוצה החדשה: "ישראל חושבת - מבט מעמיק למגמות העתיד בחברה הישראלית: https://www.facebook.com/groups/439592072020928
מוזמנים בחום!!!)
יום שישי בבוקר, בית מלון באשדוד. הקדמתי להרצאה בחצי שעה ונכנסתי דרך הדלת המסתובבת אל הלובי של המלון.
זו הייתה כניסה לעולם אחר. כל הנשים היו בנעלי עקב, שמלות ערב חגיגיות, שכבות על שכבות של איפור, תסרוקות ותכשיטים כבדים והגברים כולם בחליפות. כל דבר שעיני נחו עליו נראה מתאמץ מאוד להיות "יותר": יותר יוקרתי, יותר בולט, יותר שונה, יותר חשוף, "יותר".
זו הייתה חתונה או שאולי קבלת פנים לחתונה. היה ברור שהשמלות הנוצצות עלו אלפי שקלים ושבנעלים והתכשיטים התואמים הושקעו הרבה חשיבה וגם הרבה ממון. גם בניות הציפורניים והאיפור היו מודגשים וגם המחשופים. למעשה נראה היה שבד שקוף לגמרי הוא האופנה במקום הזה. כמובן שכמו שנהוג ב"פמיניזם" החדש, הנשים היו חשופות מאוד ואילו הגברים היו מכוסים בחליפותיהם מכף רגל ועד ראש, ורק את ידיהם וצווארם ניתן היה לראות.
המראה הציף אותי בשאלות. איך קשורים נישואים והקמת משפחה לכל השופוני והעירום הזה? איך קשורה ההוצאה העצומה על שמלות, חליפות, נעלים, תסרוקות, איפור, אביזרים ותכשיטים להקמת משפחה? למה שמלת מעצבים או חליפה טובים יותר לחתונה מג'ינס וטי שרט?
השאלות האלה קשורות לאחת המיומנויות החשובות ביותר של הצלחה בעולם החדש והמהיר שבו אנחנו חיים – המיומנות, שהופכת נדירה יותר ויותר, לשאול "למה?".
העולם החדש הוא עולם של אפשרויות אין סופיות. בעולם הישן, עד לפני כמה עשרות שנים, רוב האנשים חיו חיים יציבים מאוד וברורים מראש – לימודים, עבודה, חתונה, ילדים ופנסיה. בעולם הזה עבדת לרוב באותה עבודה לאורך כל החיים, גרת כנראה באותו המקום, היית עם אותם אנשים ובכלל הבחירות בחיים היו מעטות: היה גיל לחתונה, גיל ללימודים, גיל לעבודה וגיל לפנסיה והמעברים היו לרוב מובנים וברורים.
בעולם החדש ניתן להתחתן בכל גיל או בכלל לא להתחתן, ניתן לצאת לשנה טיול בעולם, ניתן ללמוד מחדש בכל שלב בחיים וניתן בקלות לשנות מקום עבודה ומקצוע. זה עולם של תקשורת מהירה באלפי ערוצים שזמינים לנו כל הזמן. עולם שכולו בחירה בכל רגע נתון.
אבל יש שאלה אחת שהיא הבסיס לכל בחירה – "למה", מה המטרה? בלי השאלה הזו אין שום משמעות לבחירה.
כמו בדיאלוג בין החתול לבין אליס:
"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול
"לא אכפת לי כל כך לאן. - " אמרה אליס
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.
מה קורה כשאנשים לא יודעים "למה?" התסכלו סביבכם ותגלו. באין הבנה של מטרה, אנשים פשוט נסחפים אחרי העדר. הם פשוט פועלים לפי האופנה האחרונה. מה עושים? מה שמקובל בטיק טוק, או באינסטגרם או בכיתה או בעבודה או בשכונה.
למה כל החתונות נראות אותו דבר? למה הן לא קשורות יותר למשמעות של משפחה ואהבה? כי אף אחד לא יודע "למה".
בעולם הישן הנתיב היה ברור ולכן השאלה לא הייתה חשובה. בעולם החדש המצפן של למה הוא מיומנות חיונית להצלחה.
ומערכות החינוך? בהרבה מקרים נמצאות 50 שנה אחורה ולא רק שלא מקדשות את הדיון על ערכים ועל הכוונה עצמית אלא בדיוק להפך.
אחת הדוגמאות היא האופנה, בחלק מבתי הספר היסודיים בארץ, להחליף את חלוקת התנ"ך המסורתית בחלוקה של מחברת ריקה. המטרה טובה – תכתוב את הסיפור שלך. הבעיה היא שבלי חיבורים לפעמים זה מה שבאמת נשאר – מחברת ריקה ובהרבה מקרים היא מהר מאוד מתמלאת בסרטוני טיק טוק. צריך לקרוא הרבה סיפורים של אחרים כדי לכתוב את הסיפור שלנו.
שואלים אותי תמיד למה, כחילוני אידיאולוגית, אני מחבר כל הזמן את ילדי למורשת שלנו ולארץ שלנו. אני אף פעם לא מבין את השאלה. האם המורשת שלנו שייכת לדתיים? האם לילדים שלי לא מגיע שורשים? האם לא למדנו מהטבע שבסביבה שיש בה רוחות חזקות צריך יותר שורשים כדי לצמוח?
עד שלא נבין כמה המיומנות של "למה" וכמה החיבור לשורשים חשובים בעולם החדש, נמשיך לראות אנשים שלא יודעים למה מתחתנים, למה להקים משפחה ואפילו למה לקום בבוקר. נמשיך לראות אנשים שבאין מטרה פשוט זורמים – זורמים אחרי העדר. כי כמו שאמר החתול לאליס, כשאין מטרה זה לא באמת משנה באיזה דרך תבחרי.
ואם הגעת עד לפה ומצאת עיניין אני מזמין אותך להצטרף לקבוצה חדשה שבה יעלו פוסטים ודיונים מעניינים אשר נשמח לשתף ולשמוע את דעתך… שאר הפרטים בתוך הקבוצה: