מאחורי האווירה שאתם מייצרים יש הבנה מדעית עמוקה
לקראת פודקאסט מיומנויות העתיד החדש שלי ושל פרופ' ארי נוימן (יעלה בחודש או חודשיים הקרובים) ראיינו את אורן עדיקא שעוסק בכלבנות. בראיון הוא דיבר על "שפת הכלבים" ונתן דוגמה לסימני קירבה וסימני איום שכל כלב מבין בכל מקום בעולם. "כלב שלא מדבר את השפה" הוא הסביר "יכול ליצור רושם של איום או של קירבה גם כאשר או לא מתכוון לכך".
אנשים לא יודעים שהעיקרון זהה גם אצל בני אדם – גם בני אדם משדרים כל הזמן באופן לא מודע סימני קירבה וסימני איום וכולנו קולטים באופן לא מודע את הסימנים האלה. לדוגמה "סקירת גוף" – מבט על אדם שנכנס לחדר מלמעלה למטה ואז שוב מלמטה למעלה – משדר איום. "פנים קשות" – פנים מכווצות בעיקר במצח וקשר עין מתמשך, תוך יישור של הראש למרכז – משדרים איום. לעומת זאת לדוגמה "הטיית ראש" – כיפוף של הראש בזווית קלה הצידה – משדרת נינוחות וקירבה.
מחקרים בהם עקבו אחרי גברים ונשים שניסו לגשת לבני זוג פוטנציאליים בבר הראו שסימני קירבה העלו את הסיכוי ליצירת דייט וסימני איום הקטינו את הסיכוי. גם מחקרים לגבי אווירה שיוצרים בצוות מנהלים ועובדים העלו תוצאה דומה.
ממש כמו בכלבים גם אנשים יכולים לשדר מסרים בטעות וכך ליצור נזק. לדוגמה מבט שנובע מריכוז יכול להתפרש כסימן לא נעים של איום. היופי הוא שמדובר בסך הכל בהרגלים – כאלה שניתן לשנות. לדוגמה לקח לי זמן ללמוד לחייך ולהנהן בזמן שאני מקשיב למנהלות או לסטודנטים (לפני זה המבט שלי היה מרוכז אבל לא הביע מספיק אמפטיה), אבל עכשיו זה קורה באופן אוטומטי.
אז איזו אווירה אתם מייצרים – אילו סימנים אתם מייצרים בשפה הסמויה שכל מוח אנושי יודע להבין (מוזמנים לקרוא עוד בספר המעולה: the like switch).
אורן עדיקא, שהוא הדבר הכי קרוב לפסיכולוג של כלבים, הדהים אותי השבוע כשהוא דיבר על הדבר הכי משמעותי כשמתמודדים עם קושי תקשורת או התנהגות של כלב.
"הדבר שמצאתי שהכי מסייע להצלחה בשינוי", הוא הסביר, "זה שהבעלים יקבלו את הבעיה ואפילו יאהבו אותה".
"באמת?" שאלתי אותו "למה?"
"כי אז הבעלים של הכלב משדר משהו יותר רגוע וזה עוזר לשינוי. כשהם מקבלים את הקושי הם מפעילים שיקול דעת טוב יותר ואז בדרך כלל השינוי הרבה יותר מהיר ועם פחות תקלות."
הוא הדהים אותי כי זה זהה גם בתהליכי שינוי הרגלים עם בני אדם. ככל שאנשים מקבלים יותר את הקושי כך הם מפעילים שיקול דעת טוב יותר ואז השינוי גם מהיר יותר וכולל פחות בעיות. לדוגמה ממחקרים עולה שככל שאנשים יותר כועסים על עצמם על "מעידה" בדיאטה כך הסיכוי לנפילה נוספת עולה. זה נכון גם לגבי עישון וגם לגבי התמודדות עם דחיינות.
במבט ראשון זה נשמע לא הגיוני ובטח שזה מנוגד לדעה המקובלת – רוב האנשים חושבים שלקבל את הקושי יכול להוריד את המוטיבציה. המציאות הפוכה. קבלה של המציאות מאפשרת את הרוגע ושיקול הדעת כדי להיות חדים וממוקדים יותר. מצב רוח חיובי ואופטימיות גם מסייעים לשמר מוטיבציה לאורך זמן, מעלים יצירתיות במציאת פתרונות ותומכים בבניית שיתופי פעולה.
קבלה של המציאות היא תנאי לשינוי.
